נדחתה תביעה בה התבקש ביהמ"ש להורות לנתבעים להרוס רכיבי בניה שונים שנבנו עפ"י הנטען ללא הסכמות התובעים
בקבעו כי שוכנע כי הצדדים הסכימו לאפשר בניה כל צד למשנהו לרבות במסגרת תוכנית שינויים וכי מדובר בשינויים מינוריים.
נקבע כי כל עוד לא הושלמה ההפקעה השטח שאמור להיות מופקע שייך לתובעים.

מאמר זה בוחן את הסוגיות המשפטיות שמעוררת מגפת קורונה במערכת היחסים שבין משכירים ובין שוכרים של נכסים עסקיים, ואת האיזון שמנסים בתי המשפט לערוך בין האינטרסים המתנגשים של שתי קבוצות אלה, שמצאו את עצמן, על לא עוול בכפן, משני עברי המתרס המשפטי

זכות בעלות במקרקעין שנמכרה ולא נרשמה במרשם המקרקעין גוברת על עיקול מאוחר יותר שהוטל על זכויות המוכר. האם דין זה חל אף ביחס למשכון או משכנתה שלא נרשמו, או שמא המחדל לרשום את המשכון מביא לכך שהעיקול יגבר עליו?

מאמר זה דן במצב הנוכחי של דיני ההפקעות במדינת ישראל, והאם הקצאה רובדית מהווה פתרון סביר ליצירת שטחי ציבור בערים צפופות. המאמר עוסק במתח השורר בין הקניין הציבורי לקניין הפרטי, ועל היבטים המשפטיים המתעוררים לאור דרישת הרשויות להקצאות של שטחים אלו לצרכי ציבור

משבר הקורונה המתמשך והשלכותיו הכלכליות החמורות הביאו לעלייה חדה בדפוס של העסקה מהבית. להתרחבות השימוש במודל זה השלכות משפטיות מהותיות, בתחומים רבים, כגון משפט העבודה, מיסוי, רישוי וארנונה עירונית. מאמר זה מתייחס לתופעת ההעסקה הביתית במישור דיני הארנונה המצויים והרצויים

מאמר זה סוקר את התפתחות ההלכה הפסוקה בסוגיה זו ובוחן אימתי רשאית רשות מקומית להמשיך ולהסתמך בחיוביה על הרישום בספריה ומתי אי-ביצוע בדיקה אקטיבית יזומה, באשר לבעלות או להחזקה בנכס, תצדיק את הפסקת חיובו של נישום בתשלום ארנונה בדיעבד, אף שלא מסר לה הודעה בכתב, כנדרש על-פי הוראת סעיף 325 לפקודת העיריות (נוסח חדש).